27/08/2026
: מהכנסת הגדולה אל כנסת ישראל – היום לפני 60 שנה, ביום י"ד באלול תשכ"ו (אוגוסט 1966), נחנך משכן הקבע של The Knesset - הכנסת בגבעת רם!
לציון יום חגה של הכנסת אנחנו מבקשים לחזור אחורה בזמן לתקופת חז"ל, שלימים כנסת ישראל נקראה על שמה – כלומר, על שם המוסד הרוחני המכונן בימי הבית השני, ושמספר חבריה (120) כמניין מספר החברים ב"כנסת גדולה".
מקור שמה של הכנסת בכנסת הגדולה – אספת זקני העם בתקופה הפרסית בארץ ישראל.
הכנסת הגדולה הייתה אספה של 120 סופרים, חכמים ונביאים בארץ ישראל, ששימשה מוסד רוחני מכונן בתקופה שבין תחילת ימי בית שני (בסביבות שנת 516 לפנה"ס) לבין התקופה ההלניסטית בארץ ישראל (עד הכיבוש ההלניסטי שהחל בשנת 332 לפנה"ס).
נהוג לייחס לאנשי כנסת הגדולה את חתימת התנ"ך (כולל עריכת ספר יחזקאל, תרי עשר, מגילת אסתר וספר דניאל); קביעת חג הפורים בלוח השנה העברי; התקנת נוסחי תפילות וברכות, לרבות תפילת עמידה.
הכנסת הגדולה הייתה למעשה בית המדרש העליון ללימוד תורה. אנשי כנסת הגדולה מופיעים בראש מסכת אבות כחוליה בשרשרת מוסרי התורה, ממעמד הר סיני ועד לחתימת המשנה: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. [מסכת אבות, פרק א, משנה א]
לאנשי כנסת הגדולה היה גם תפקיד שיפוטי. חוקרים רבים דוגמת פרופ' יוסף קלוזנר ופרופ' אפרים אורבך, הבדילו כרונולוגית בין התקופה שבה פעלה הכנסת הגדולה לבין תקופה מאוחרת יותר שבה פעל הסנהדרין (הסמכות המשפטית בימי הבית השני, בית דין של שבעים ואחד דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בתקופת בית שני, ובתקופת התנאים והאמוראים). בספר עזרא שבתנ"ך (י, ח) אנחנו קוראים שעזרא השתמש בכוח השיפוטי של "עצת הזקנים" על שבי ציון: "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יׇחֳרַם כׇּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה."
כאמור, בכנסת הגדולה היו 120 חברים מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים" [ברכות ב, ד].
במסכת אבות מוגדרים 3 התפקידים של הכנסת הגדולה: "הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה." [מסכת אבות, פרק א, משנה א]
כנסת ישראל הושפעה בסופו של דבר לא רק מן הכנסת הגדולה אלא גם ממסורות הקונגרס הציוני העולמי, מאספת נבחרי העם, ממועצת העם, ומהמוסדות הציוניים שפעלו טרם קום המדינה.
ולבניין משכן הקבע לכנסת ישראל; כבר באפריל 1949 דובר על הקמת משכן הכנסת בגבעת רם. רק בשנת 1955 הוחלט על מיקומו הנוכחי של המשכן, לצד קריית הממשלה ולא בתוכה, כדי לסמל את הפרדת הרשויות.
ב־25 ביולי 1956 הוכרזה תחרות לתכנון המשכן, כעבור כשנה, ב־24 ביולי 1957, זכתה בתחרות תוכניתו של האדריכל יוסף קלארווין, והברון ג'יימס דה רוטשילד העמיד את הסכום הנדרש למימון הבנייה.
אבן הפינה להקמת משכן הכנסת הונחה ב־14 באוקטובר 1958 במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי.
על פי התוכנית המקורית, טקס הפתיחה של המשכן החדש נועד להתקיים בט"ו באב (1 באוגוסט 1966), אולם חנוכת הכנסת התמהמהה ורק כעבור שלושה שבועות הועבר הבניין באופן רשמי לידי יושב ראש הכנסת.
לטקס חנוכת המשכן שנערך ביום שלישי, י"ד באלול, (אז 30 באוגוסט 1966) הגיעו כ-5,000 מוזמנים. למחרת בשעות הבוקר נערכה הישיבה החגיגית הראשונה של הכנסת, בנוכחות יושבי ראש הפרלמנטים הזרים שהזמנו לטקס. בטקס נשא דברים יושב ראש האלת'ינגי, הפרלמנט של איסלנד, הנחשב לפרלמנט הקדום ביותר בעולם (!).
בשנה זו, שנת בחירות, נאחל שנשכיל לנצל את זכותנו ואת חובותנו האזרחית, להצביע ולהשפיע.
#הכנסת
בתמונה: בול שהנפיק השירות הבולאי לחנוכת משכן הכנסת בשנת תשכ"ו, 1966.
!["וְהַגַּעְגּוּעִים סְגוּרִים בִּי כְּבוּעוֹת אֲוִיר בְּכִכַּר הַלֶחֶם." [יהודה עמיחי] – היום, כ"ב באלול, אנחנו מציינים 2...](https://img5.unis10.com/489/475/1739036734894757.jpg)
