09/06/2026
לרגל יום האוקיאנוסים הבינלאומי: הכירו את "מהנדסי-הסביבה" - עשבי-ים 🍃
מסמך המדיניות של נדב בכר Nadav Bachar, מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, העוסק במרבדי עשבי ים בישראל מבהיר מדוע הם מכפילי כוח אקלימי, כלכלי ומדיני.
▫️מהם עשבי ים?
עשבי ים מכסים שטחים נרחבים בקרקעית חופי האוקיינוסים. מקורם הוא מאצות שבמהלך האבולוציה עברו ליבשה, התפתחו כצמחי יבשה, ולפני כ-100 מיליון שנה חזרו לים. בדומה לצמחי היבשה, לעשבי הים יש פרחים ושורשים המסייעים להם להיאחז בקרקעית, לקלוט ולעבד חומרי מזון מהסביבה.
אך בל נתבלבל, הם אינם אצות (seaweed). האצות התפתחו בים ולא עברו ליבשה, ולמרות שהן נאחזות בקרקעית בעזרת מבנים דמויי שורשים, מבנים אלו אינם מסוגלים לקלוט חומרים מהקרקעית.
▫️מדוע הם מכפילי כוח?
מערכת אקולוגית זו היא בעלת פוטנציאל גבוה לקידום האינטרסים של ישראל בתחומי האקלים, הכלכלה והדיפלומטיה. עשבי-ים מצטיינים בקיבוע פחמן (מכונה פחמן כחול - Blue Carbon) לטווח ארוך, תומכים במגוון הביולוגי הימי כבית גידול ואזור רבייה, משפרים את איכות המים וצלילותם ומגנים על החופים מפני סחיפה - שורשיהם החזקים נאחזים בקרקעית הים ומונעים את סחיפת החול על ידי גלים וזרמים.
בישראל, מרבדי עשבי הים הצפופים ביותר ממוקמים בחלקו הצפוני של מפרץ אילת, שם קיימים (בהערכה זהירה) למעלה מ-707,000 מ"ר. ע"פ הממוצע העולמי לקיבוע פחמן, עשבי הים בחלק הישראלי של מפרץ אילת אחראיים לאגירה של לפחות 23,000 – 46,000 טונות של פחמן אורגני!
ערכם הכלכלי השנתי נאמד במיליוני דולרים: בין כ-40 ל-67 מיליון דולר בתרחיש שמרני, לכ-80 עד 134 מיליון דולר בתרחיש אופטימי.
⚠️אלא שמשאב זה מצוי תחת איום מתמשך בשל פעילות אנושית, הכוללת הזרמת שפכים, זיהומים ופיתוח חופי מואץ. במפרץ אילת, שהוא אגן חצי-סגור, השפעותיהם של זיהומים ושל פגיעה סביבתית עלולות להתעצם במיוחד.
🔸נייר העמדה של המכון מצביע על צעדים דחופים להתמודדות עם הסכנות הללו: אכיפה סביבתית מחמירה, שיתוף פעולה אזורי בין ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית, והכרזה על אזורים רגישים מבחינה סביבתית, לרבות חלקו הצפוני של מפרץ אילת.
🔸לצד השימור במפרץ אילת, המסמך מציע גם לבחון הרחבה של עשבי הים בים התיכון, וכן להקצות משאבים למחקר נוסף, לניטור המרבדים הקיימים ולבחינת שיטות בטוחות ומקיימות להרחבת תפוצתם. בנוסף, הוא ממליץ לשלב את עשבי הים ומאגרי הפחמן הכחול בעדכון הבא של ה-NDC של ישראל, מהלך העשוי לספק בסיס למימון שימור ושיקום של עשבי ים, לחזק את מעמדה של ישראל בתחום הפחמן הכחול, ולעודד שיתוף פעולה אזורי סביב מערכת אקולוגית משותפת.
מהלכי שיקום וזריעה הם ישימים ואפשריים!
פרויקט שיקום עשבי הים בווירג׳יניה, ארצות הברית, הוא דוגמה מעוררת השראה, למה ניתן לעשות ולהשיג. במסגרת פרויקט זה, פיזרו מדענים ומתנדבים במהלך שני העשורים האחרונים יותר מ-70 מיליון זרעים של עשבי ים בארבע לגונות חופיות שבהן עשב הים נכחד לחלוטין. המאמץ הוביל לשיקום של כמעט 38.45 קמ״ר של עשבי ים, ששיפרו את איכות המים, הגדילו את האוכלוסייה הימית וחיזקו את החוסן החופי. השלמת רישום הפרויקט תחת Verra, אף יאפשר הפקת הכנסות ממכירת קרדיטים, ויתמוך בהמשך פעילות השיקום.
תרגום המחקר למדיניות: כדי לשמור על עשבי הים ולהגדיל את תפוצתם, על ישראל להימנע מנטילת סיכונים נוספים במפרץ אילת, לשתף פעולה עם שכנותיה, לבחון הרחבה אקטיבית בים התיכון, ולהשקיע במיפוי, ניטור ומחקר מתמשך. אלו צעדים הכרחיים לשימור משאב טבעי בעל ערך אקלימי, כלכלי ומדיני.
לינק לעיון במסמך המדיניות: בתגובה הראשונה.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
T
