קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט

  • Home
  • Israel
  • Haifa
  • קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט

קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט, College & University, אוניברסיטת חיפה, Haifa.

מרכז קיימא בונה גשר בין התיאוריה, הכלים והמודלים לבין שדה השינוי המערכתי, יזמות ומדידת אימפקט. כמרכז אקדמי רב־מגזרי מוביל, אנו מפתחים את הדור הבא של המנהיגים בתחום האימפקט, לצד פתרונות חברתיים מבוססי ידע.

לחברות ולחברי קהילת קיימא,מי שעוסק במערכות יודע שאין באמת התחלות חדשות. כל שנה נטענת בזו שקדמה לה, כל מערכת נושאת בתוכה ...
10/09/2026

לחברות ולחברי קהילת קיימא,

מי שעוסק במערכות יודע שאין באמת התחלות חדשות. כל שנה נטענת בזו שקדמה לה, כל מערכת נושאת בתוכה את ההיסטוריה שלה, ותהליכים אמיתיים אינם נמחקים בחצות של ליל ראש השנה. ובכל זאת, דווקא אנחנו, שמכירים את המורכבות הזו מקרוב, שבים אל הרגע הזה של התחדשות.

אולי זו בדיוק הנקודה. ראש השנה איננו הבטחה למחיקה אלא הזמנה להתערבות: לבחור מחדש היכן נשקיע, מה נחזק, ואיזה שינוי קטן במקום הנכון עשוי להניע מערכת שלמה לפעול בכיוונים נכונים יותר.

השנה שחלפה לא חסכה מאיתנו מורכבות. ובכל זאת המשכנו להכשיר דור חדש של חוקרות, חוקרים ומובילי שינוי, לחבר בין תחומי דעת ובין אנשים, ולהיות נוכחים בשיקום מתוך אחריות למקום ולקהילה.

השנה אני מאחלת לנו לא התחלה נקייה אלא נקודות מינוף משמעותיות: בואו נבחר לפעול ולקוות שמשם תתפשט ההשפעה הלאה.

בואו נעצים את כיווני הפעולה החיוביים ונצמצם נזקים, בואו ננסה לעצור את ההתחממות הגלובלית והמקומית האקלימית והאנושית בכל המערכות.

שנה טובה, שנה בת קיימא, שנת בהירות, פעולה ותקווה.

צוות קיימא

ענבר נווט, מרכזת בכירה תכניות עבודה ואסטרטגיה באגף תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ממליצה על קורס ניהול, הערכה ומדידת ...
08/09/2026

ענבר נווט, מרכזת בכירה תכניות עבודה ואסטרטגיה באגף תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ממליצה על קורס ניהול, הערכה ומדידת אימפקט:

"במאי האחרון השתתפתי בתוכנית "מדידה, הערכה וניהול אימפקט" של מרכז קיימא. במסגרת תפקידי במגזר הציבורי, שבו אני עוסקת בתכנון תוכניות עבודה והטמעת חשיבה תוצאתית, הקורס העניק לי כלים ומסגרת חשיבה סדורה להתמודדות עם סוגיות מורכבות של קביעת מדיניות ובניית התערבויות.

​התוכנית סיפקה מתודולוגיות פרקטיות למיפוי וזיהוי בעיות שורש (כמו מודל הקרחון), ולחיבור הישיר בין הבנת הבעיה לבין גזירת תוכניות התערבות מבוססות תוצאות ואימפקט. הכלים והגישות שנלמדו מלווים אותי כיום בעבודה השוטפת מול מנהלים ומקבלי החלטות, ומסייעים לדייק תהליכי תכנון וחשיבה אסטרטגית, החל משאילת השאלות הנכונות ועד ליישום בפועל של המודלים.

​מעבר ללמידה המקצועית, זכיתי להצטרף לקהילה איכותית של אנשי מקצוע המחויבים לעשייה מבוססת נתונים ולשינוי חברתי. התשוקה של צוות הקורס והאמונה שלהם בדרך הזו מורגשות בכל מפגש.
​ממליצה בחום לכל מי שעוסק בתחומים אלו להירשם לקורס!"

06/09/2026

פרופ' מעיין אגמון, מנהלת מרכז קיימא כותבת:
השנה אני אלמד איך אסור!!! להשתמש ב - AI
פתחתי השבוע את ההכנות לסמינר התזה של השנה, ותפסתי את עצמי כותבת מערך שיעור הפוך מזה של שנה שעברה.

שנה שעברה לימדתי איך להשתמש ב-AI. איך לנסח פרומפט, איך לסכם ספרות, איך לחסוך זמן. זו הייתה המשימה הנכונה לרגע ההוא.

השנה אני מעדכנת את תיאורית השינוי והמודל הלוגי ומלמדת איך לא להשתמש בו.

לא מתוך שמרנות. מתוך מה שראיתי בשנה שחלפה: סטודנטים שמגישים טקסט רהוט שהם לא מסוגלים להגן עליו בעל פה. רשימות מקורות שנראות מושלמות עד שבודקים מקור אחד. עבודות שכתובות טוב יותר מאי פעם וחושבות פחות מאי פעם.

מאמר המערכת של Nature Reviews Bioengineering ניסח את זה בשלוש מילים: Writing is thinking. הכתיבה היא לא השלב שאחרי המחקר, היא חלק מהמחקר. היא הרגע שבו שנים של נתונים הופכות לסיפור אחד, שבו מגלים מה בכלל רצינו להגיד. מי שמאציל את הכתיבה כולה למודל שפה לא חסך שלב טכני. הוא ויתר על החשיבה עצמה, ואנחנו נשארים לקרוא את "המחשבות" של המודל במקום את שלו.

אז כן, נמשיך להשתמש בכלים: לליטוש ניסוח, למשוב, לחיפוש. אבל הכלל הראשון בסמינר שלי השנה הוא אחר: את הטיוטה הראשונה של שאלת המחקר שלך את כותבת לבד. כי מיומנות הליבה של חוקר בעידן הזה היא לא לדעת מה לבקש מהמכונה. היא לדעת מה לא למסור לה.

המאמר המלא בתגובה הראשונה 👇

כולם מדברים היום על בינה מלאכותית בכיתות. כמעט אף אחד לא שואל: לשם מה, בעצם? ומה התפיסה הפדגוגית הנכונה לשימוש בה?זו לא ...
01/09/2026

כולם מדברים היום על בינה מלאכותית בכיתות. כמעט אף אחד לא שואל: לשם מה, בעצם? ומה התפיסה הפדגוגית הנכונה לשימוש בה?

זו לא שאלה טכנית. זו שאלה על המבנה הבסיסי ביותר של בית הספר, שלא השתנה מהותית מאז שהוקם במאה ה-19, כדי להכשיר עובדים למפעל ולפקידות: כיתות אחידות בגיל, שיעורים בני 45 דקות, הערכה סטנדרטית, הוראה פרונטלית של מורה אחד מול שלושים תלמידים. אפשר להכניס למערכת כל כלי טכנולוגי שרוצים - התוצאה עדיין תוכתב בעיקר על ידי המבנה הבסיסי שלה, ופחות על ידי הכלי.

זו בדיוק הבעיה שדווחה לאחרונה בכלי תקשורת שונים: בעוד שמדינות אחרות מגבילות מסכים בבתי ספר ובוחנות בזהירות את ההשפעה של הטמעה דיגיטלית מואצת על הישגי תלמידים ורווחתם, בישראל ממשיכים להאיץ, לעיתים בלי הכשרת מורים מספקת ובלי מנגנוני בקרה ברורים. מתקינים תוכנה חדשה על גבי חומרה שלא עודכנה.

הבינה המלאכותית היא רק דוגמה. אפשר לראות את אותה התופעה בכל היבט של המערכת - באופני מדידה, בניסוח חזון בית ספרי, בהטמעת שיטות "חדשניות" מהעולם, וכד' - בכל הדוגמאות האלו הפתרונות לא פעם מקדימים את ניתוח הבעיה במערכת עצמה.

ב-6 באוקטובר, אנו מזמינים אתכם ליום עיון של מרכז קיימא, אוניברסיטת חיפה, שמנסה להתמודד עם השאלה הזו ברצינות, דרך עיניים של מיפוי מערכתי. במהלך היום נבחן מה צריך להשתנות במבנה המערכת כדי שטכנולוגיה, מדידה, וחדשנות פדגוגית יוכלו לשרת מטרה ברורה ולענות לבעיה אמיתית, ולא רק להוסיף עומס על מערכת שכבר קורסת.

בבוקר ה-26 באוגוסט, שיטפון ומפולות בוץ סחפו עשרות כפרים לאורך נהר הבהוטקושי בנפאל ואת אזור מעבר הגבול עם סין. נכון להיום...
30/08/2026

בבוקר ה-26 באוגוסט, שיטפון ומפולות בוץ סחפו עשרות כפרים לאורך נהר הבהוטקושי בנפאל ואת אזור מעבר הגבול עם סין. נכון להיום, יותר מ-788 בני אדם נהרגו ויותר מ-2,500 מוגדרים נעדרים. על פי ניתוח תמונות לוויין, הגורם היה ככל הנראה מפולת קרח וסלעים מקרחנוני ההימלאיה, שחסמה נהר ויצרה סכר זמני, שקריסתו שחררה גל מים אדיר במורד העמק.

אנחנו עוקבים אחרי מניין הנעדרים הזרים, וזה טבעי ואנושי. אבל כשהחילוץ יסתיים והמצלמות יעזבו, יישארו שם קהילות שלמות של אנשים שאיבדו הכול. ובזה בדיוק עוסק המושג צדק אקלימי.
נפאל אחראית לחלק זעום מפליטות גזי החממה העולמיות. ובכל זאת היא יושבת בשורה הראשונה של אזור שמתחמם מהר מהממוצע העולמי, שבו הקרחונים נסוגים, אגמים קרחוניים תופחים, והסיכון לאירועים בדיוק מהסוג הזה, קריסות קרח ופרצי הצפה, הולך וגדל. הקהילות שנמחקו השבוע לא נסעו לשם. הן חיות שם, בעמקים שהם הבית שלהן מדורות, בלי מערכות התרעה מספקות, בלי תשתיות מיגון, ובלי המשאבים לקום מחדש.

צדק אקלימי הוא לא סיסמה. הוא שלוש שאלות מדידות: מי גרם, מי משלם את המחיר, ומי מממן את ההיערכות ואת השיקום. כשהתשובות לשלוש השאלות מצביעות על אוכלוסיות שונות לגמרי, זה כבר לא רק אסון טבע. זו סוגיה של אחריות.

ולנו, העוסקים במדידת אימפקט, יש כאן תפקיד צנוע אבל חיוני: לוודא שההתחייבויות הגלובליות, קרנות אובדן ונזק, מימון הסתגלות, מערכות התרעה מוקדמת לכל אדם, נמדדות לא לפי הכסף שהוצהר אלא לפי התוצאה בשטח. כמה כפרים חוברו להתרעה. כמה משפחות שוקמו. כמה חיים ניצלו באירוע הבא.
הלב עם נפאל. האחריות, של כולנו.

השבוע קיימנו את המפגש השני בתהליך ההכשרה והליווי עם מנהל קהילה בעיריית תל אביב יפו, במסגרת הפיילוט במרחב צפון מזרח העיר....
27/08/2026

השבוע קיימנו את המפגש השני בתהליך ההכשרה והליווי עם מנהל קהילה בעיריית תל אביב יפו, במסגרת הפיילוט במרחב צפון מזרח העיר. אחרי מפגש הפתיחה, שהוקדש ליסודות של ניהול ומדידת אימפקט, העמקנו הפעם בתהליך ובמהותו, ועברנו לעסוק בעולם הבעיה.

למה מתחילים דווקא בבעיה? ארגונים נוטים לצאת לדרך מהפתרון: מהתוכנית, מהשירות, מהפעילות המוכרת. ואולם בלי הגדרה מבוססת נתונים של הבעיה, מהי, של מי היא ומה גורמיה, אי אפשר להגדיר תוצאות, ואי אפשר לדעת אם חוללנו שינוי. עולם הבעיה אינו שלב מקדים שנועד לצאת ידי חובה: הוא חלק אינהרנטי ממדידה וניהול אימפקט, והתשתית שעליה נשען כל מה שיבוא אחריו.

לא נשארנו ברמת העקרונות. למדנו, תרגלנו, ויישמנו על הסוגיות שעל שולחנם של המשתתפים: מהי קהילתיות בעיר כמו תל אביב יפו, כיצד היא נראית כשהיא מתקיימת וכיצד ניכר היעדרה, ומדוע חשוב לעסוק בשאלות אלה. הדיון המחיש כיצד שאלות על הבעיה והתוצאה יכולות להוביל לדרך חשיבה חדשה על עבודה חברתית וקהילתית.

מה מכל מה שלמדתם בבית ספר שרת אתכם?דו"ח הפורום הכלכלי העולמי מ-2025 מצביע על הכישורים שיידרשו בשוק העבודה של 2030: חשיבה...
24/08/2026

מה מכל מה שלמדתם בבית ספר שרת אתכם?
דו"ח הפורום הכלכלי העולמי מ-2025 מצביע על הכישורים שיידרשו בשוק העבודה של 2030: חשיבה אנליטית, חוסן וגמישות, חשיבה מערכתית, יצירתיות, מנהיגות, אמפתיה, סקרנות ולמידה מתמדת.
הכישורים הללו הם לא רק "מיומנויות תעסוקתיות", הם חלק מארגז הכלים הבסיסי שנדרש לכולנו כדי שנקרא את המציאות לאשורה, נתמודד עמה ונשפיע עליה.

האם מערכת החינוך תורמת לפיתוח כישורים אלה?
בעולם בו אנו חווים התפתחות מואצת של בינה מלאכותית לצד נסיגה דמוקרטית והתפשטות דיסאינפורמציה במקביל למשבר אקלים ומצב חירום מתמשך -
השאלה מה תפקיד החינוך ושל מי האחריות, דחופה מאי פעם.

איך מכינים דור לעולם שאינו בר חיזוי?
מה צריך ללמד כשלא ברור אילו מקצועות ומיומנויות יידרשו בעוד עשור?
איך מערכת החינוך יכולה לא רק להגיב לעולם המשתנה, אלא גם לעזור לעצב אותו?

ב-6 באוקטובר, מרכז קיימא מזמין אתכם לעצור ולבחון את השאלות הללו.
יום עיון: חינוך והשכלה בעידן משובש

להרשמה - https://kayama.haifa.ac.il/education-future/

תחת ״שם הקורס״ יש לבחור: יום עיון מרכז קיימא
סכום לתשלום: 70 ש״ח.

למדתם אצלינו קורס בעבר? יש לבחור: מפגש קיימא.

#חינוך #חשיבהתוצאתית #השכלה #עתידהחינוך

ההרשמה לתואר השני באימפקט בקיימות חברתית־סביבתית מתקרבת לסיומה. נותרו שני מקומות אחרונים לשנת הלימודים תשפ"ז.התואר מיועד...
23/08/2026

ההרשמה לתואר השני באימפקט בקיימות חברתית־סביבתית מתקרבת לסיומה. נותרו שני מקומות אחרונים לשנת הלימודים תשפ"ז.

התואר מיועד לאנשי ונשות מקצוע המבקשים להעמיק בסוגיות חברתיות וסביבתיות מורכבות ולפתח יכולות ניתוח, הערכה והובלה של תהליכי שינוי.

מוזמנים להתרשם מהמשמעות של הלימודים ומתרומתם לעשייה המקצועית של הסטודנטים והבוגרים שלנו.

הנה כמה מהדברים שהם בחרו לשתף.

תרחישי עתיד: איך לנתח את מה שעוד לא קרה 🔮רוב הארגונים מתכננים לפי עתיד אחד (לרוב אופטימי למדי), זה שנראה הכי סביר. הבעיה...
20/08/2026

תרחישי עתיד: איך לנתח את מה שעוד לא קרה 🔮
רוב הארגונים מתכננים לפי עתיד אחד (לרוב אופטימי למדי), זה שנראה הכי סביר. הבעיה: העתיד כמעט אף פעם לא נראה בדיוק כך. תכנון תרחישים הוא כלי שמכין אתכם, לא רק לעתיד אחד, אלא למספר תרחישים אלטרנטיביים - כדי שתהיו מוכנים, לא משנה איזה מהם יתממש.

🔷 מה ההבדל בין תרחיש לתחזית?
תחזית מנסה לומר "זה מה שיקרה".
תרחיש עתיד לא מנסה לנחש נכון. הוא סיפור נרטיבי, מתקבל על הדעת ועם קוהרנטיות פנימית, על עולם אפשרי, שנועד לבחון "מה יקרה אם...", ולא לחזות מה יקרה בוודאות. לכן תכנון תרחישים שונה מתכנון אסטרטגי רגיל. בעוד שתכנון אסטרטגי שואל "מה צריך לקרות" כדי להגיע ליעד, תכנון תרחישים שואל "מה אם", ומגדיל את מרווח הגמישות בהכנה למגוון תרחישים עתידיים.

🔷 חמשת מרכיבי הליבה של פיתוח תרחיש
• מיקוד: הגדרת טווח הזמן, הנושא, רוחב היריעה (כמה רחב או צר להסתכל: נניח "עתיד עולם החינוך", או "עתיד החינוך הטכנולוגי לנערות בגילאי חט"ב") והשאלה שבודקים.
• איתור כוחות מניעים: מיפוי המגמות הרלוונטיות (פוליטיות, כלכליות, חברתיות, טכנולוגיות, משפטיות, סביבתיות).
• זיהוי אי-ודאויות קריטיות: מתוך המגמות, מה הן הנקודות שבאמת לא ידועות ושישפיעו הכי הרבה על העתיד הנבחן.
• בניית תרחישים: פיתוח כמה סיפורי עתיד אפשריים (מהטוב ביותר לגרוע ביותר, ועוד כמה מפתיעים), תיקוף מול בעלי עניין ובחינת קוהרנטיות וכתיבתם כסיפור קצר וברור עם כותרת.
• דיון אסטרטגי: התרחישים הם לא המטרה, אלא האמצעי לשיח אסטרטגי שבוחן האם אנחנו/ הארגון/ המדינה ערוכים למגוון התרחישים. עבור כל תרחיש שואלים מה העמדה שלנו (האם נרצה לפעול כדי לעצב אותו או כדי לנסות למנוע), מה נדרש לעשות היום כדי לקרב את תמונת העתיד הרצויה, אילו מהלכים זהירים יכינו אותנו טוב יותר להסתגלות ועוד.

🔷 למה זה חשוב?
החלטות שמבוססות על תרחיש עתידי יחיד אינן חסינות. הן מתבססות על יותר מדי הנחות מוצא כשהמציאות בשנים האחרונות כאוטית מאי פעם. תרחישי עתיד לא נועדו לנחש נכון, הם נועדו לבנות ארגון, פרויקט או קהילה שיידעו לפעול באופן מיטבי בתרחישי עתיד שונים.
בקורס חשיבה מוטת עתיד של מרכז קיימא לומדים לפתח ולהפעיל תרחישי עתיד בפועל, ככלי לתכנון אסטרטגי בעולם שבו הוודאות היא המצרך הכי נדיר.

Address

אוניברסיטת חיפה
Haifa

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Sunday 09:00 - 18:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט:

Shortcuts

Share