07/09/2026
לפעמים הדרך קדימה מתחילה דווקא בלחזור.
אליאס וכילה סיים את לימודיו במחלקה למוסיקה מזרחית באקדמיה לפני כ־20 שנה, לאחר שלמד עוד אצל פרופ׳ תייסיר אליאס. משם המשיך לתזמורת מזרח ומערב, שבה צמח לאורך השנים וכיום הוא נמנה עם סולניה.
אבל בשלב מסוים הוא הרגיש שהוא רוצה לפתוח עוד דלתות.
אליאס חזר לאקדמיה לתואר ראשון נוסף במחלקה לביצוע רב־תחומי, הפעם כדי להעמיק בכינור הקלאסי ולהיחשף לעולמות מוסיקליים חדשים: מג׳אז ובלוז, דרך מוסיקת עולם ורוק ועד מוסיקה ברזילאית. במהלך התואר למד אצל שני מורים לכינור קלאסי- יבגני בושקוב ורועי שילוח.
במהלך ארבע שנות הלימודים, המפגש בין העולמות התחיל לחלחל גם ליצירה שלו. בשיעור קומפוזיציה בג׳אז אצל ד״ר ענת פורט נולד ״בלוז יפואי״, שמחבר בין בלוז מסורתי למקצב מרוקאי. יצירה נוספת, ״סמאעי״ (Samai), התפתחה ליצירה מורכבת בארבעה חלקים, שאליאס אף עיבד לתזמורת מזרח ומערב וביצע איתה בניצוחו של המאסטרו תום כהן. את רסיטל הסיום חתם עם יצירה מקורית נוספת, New Day.
כששאלנו את אליאס איך הלימודים, ההרמוניה והסגנונות השונים השפיעו עליו ועל הכתיבה שלו, הוא אמר בפשטות:
״גם אני על עצמי למדתי.״
וזה אולי הסיפור כולו: לא להחליף את המוסיקאי שכבר היית, אלא לפרק, להרחיב, להעמיק ולגלות מה עוד יכול לצמוח ממנו.
לא מתגלים. מגלים.
