18/06/2026
*טל אורות* ✨
פרשת חוקת
🔸 *אמונה במקום שליטה*🔸
פרשת חוקת גדושה באירועים ונושאים משמעותיים ומהווה מעבר מדור המדבר לדור שעתיד להיכנס אל הארץ. העם נפרד ממנהיגי הדור - מרים ואהרון בפטירתם, ומשה בבשורה על אי כניסתו אל הארץ.
זהו מעבר המהווה שינוי בהנהגה הניסית שאפיינה את דור המדבר לארציות המתבקשת בכיבוש הארץ.
הפרשה נפתחת במצוות פרה אדומה, עליה אומרת התורה: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" – מצווה שאין אנו מבינים את טעמה.
רש"י ומפרשים נוספים קושרים בין פרה אדומה לחטא העגל. רבי יהודה הלוי מסביר שחטא העגל היה ניסיון של העם ליצור לעצמו דרך מוחשית להתקרב אל ה'.
משה מתמהמה, נוצרת תחושה של חוסר ודאות. במקום להמתין ולהאמין, הם מייצרים דמות בה אפשר להאחז.
אל מול הרצון לשלוט וליצור ודאות, אותו מסמל העגל, מעמידה התורה את הפרה האדומה - שמלמדת שלא הכל ניתן להבנה ולא הכל נתון לשליטתנו.
אנו נדרשים לפרה אדומה כאשר היא באה לטהר את טומאת המת. המפגש עם המוות הוא אולי המפגש החד ביותר של האדם עם חוסר הוודאות ועם ההכרה במגבלות כוחו. המוות אינו נתון לשליטת האדם, ודווקא במקום שבו אין שליטה – נדרשת אמונה - זאת חוקת התורה.
את אותה תחושת חוסר ודאות ואובדן שליטה חווה העם עם פטירתה של מרים והסתלקות הבאר שליוותה אותם. העם מוצא את עצמו ללא מים, במציאות חדשה ולא רצויה. תגובתו אינה קבלה או אמונה אלא תלונה:
"וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה..."
הקב"ה מבקש ממשה לדבר אל הסלע ולהוציא ממנו מים.
אלא שמשה מכה את הסלע במקום לדבר.
הרמב"ם מסביר ששורש חטאו של משה היה הכעס. הכעס גרם לו לשכוח את כוחו של הדיבור, ובמקום לדבר – להכות.
רש"י מסביר את חומרת המעשה בכך שהוא גרם לחוסר אמונה -
"אילו דיברתם אל הסלע והוציא, הייתי מקודש לעיני העדה".
שוב אנו פוגשים את אותו מסר: גם כאשר המציאות אינה מתנהלת כפי שרצינו, נדרשת אמונה ולא תלונה. דיבור ולא הכאה.
אך נראה שהעם עדיין אינו מפנים את המסר.
בהמשך הפרשה הוא שב ומתלונן, הפעם על הדרך הארוכה:
"לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר..."
כתוצאה, הקב"ה שולח את הנחשים השרפים.
רש"י מסביר שהנחש נבחר להענישם משום ש"תפסו אומנותו של נחש", שהרי הנחש הקדמוני קלקל בכוח הדיבור וגם הם קלקלו בדיבור של כפיות טובה.
הם נענשים באמצעות הנחש אך גם מתרפאים מהתבוננות בו. כמו שהדיבור יכול להמית ויכול להחיות.
העם מבין את טעותו ואומר:
"חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ."
העם למד את הלקח ובאירוע הבא הוא כבר שר שירה -
"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ."
שירה שמבטאת תיקון - תיקון הדיבור, תיקון האמונה וכפיות הטובה.
בכל אחד מרצף האירועים הללו, ניצב האדם אל מול מציאות שאינו מבין, אינו בוחר ואינו שולט בה.
והשאלה היא כיצד הוא מגיב.
בכעס או באמונה.
בתלונה או בהודיה.
בדיבור או במכה.
כל אחד מאיתנו פוגש במהלך החיים לא מעט "חוקות" – אירועים שלא מובנים לנו.
מצבים שלא בחרנו,
קשיים שלא תכננו.
אכזבות, עיכובים, שינויים, פחדים ואובדנים.
פרשת חוקת מזכירה לנו שהחיים האמיתיים אינם מתרחשים רק כאשר הכול מסתדר לפי התכנון.
ובמקום הזה נמדדת הבחירה בתגובה, באמונה וביכולת להכיר תודה. ✨
שבת שלום 🌷
טל פריגן
מנהלת מרכז י.נ.ר
ומרכז מטיבת"א לטיפול וייעוץ במשפחה.
*לייעוץ ועזרה ראשונה נפשית*
24 שעות ביממה
*2837**
