17/06/2026
אצלנו, בפקולטה למשפטים בבר-אילן, עלה שיעור הסטודנטיות והסטודנטים מן החברה הערבית במאות אחוזים במהלך חמש השנים האחרונות, וכיתות הלימוד והמרחב הקמפוסי הולכים ודומים יותר למרחב הישראלי על המגוון הגדול שמאפיין אותו. יש עוד הרבה לאן להתקדם, ואנחנו עובדים בזה, אבל אני חושב שנכון לומר שהיומיום שלנו כאן הוא יומיום של אזרחות מכילה, שבה לכולם חלקים שווים בפרויקט משותף. כך אנחנו מלמדים את המשפט, בכל תחום וענף; וכך שרדנו יחד כאן בפקולטה גם את השנים הקשות מאוד שעברו ועוברות על החברה הישראלית כולה.
ועדיין, מובן שגם אם הפקולטה שלנו, לשמחתנו, הולכת ונראית יותר כמו ישראל מבחינת הרכב הקהילה האנושית שלה, בהקשרים אחרים אנחנו רק הולכים ומתרחקים מן המציאות ששם בחוץ. הכלים היחידים שמשמשים אותנו בלימודי המשפטים הם הידע והטיעון. אנחנו עוסקים בבדיקה ובשכנוע, ורק באלה. ואילו בחיים שמחוץ לקמפוס הידע והטיעון, הבדיקה והשכנוע – שנחשבו תמיד ליסודות של תרבות אזרחית בריאה – מוטלים בספק. מושכלות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית, כמו הגבלת כוחו של השלטון וחובת ההגנה על חסרי ההגנה, הולכות ומתערערות ככל שהקיטוב גובר, וככל שהמערכת הפוליטית נהיית צינית יותר ועניינית פחות. כולנו מפסידים מן הדינמיקות האלה, אבל הנזקים שנגרמים מהן לא מחולקים באופן שוויוני: כמו במקומות אחרים בעולם, גם אצלנו הן פוגעות יותר בקבוצות המיעוט, ובפרט באותן קבוצות שעמדת המוצא שלהן בתחרות הפוליטית היא עמדה של נחיתות. האלימות הפלילית הקטלנית בישראל לא מחולקת באופן שווה: חיי האזרח והאזרחית הערבים נתונים לסכנה גדולה מזו של האזרח והאזרחית היהודים. ההדרה הפוליטית בישראל לא מחולקת באופן שווה: ההזדמנות של מפלגות שמייצגות בוחרות ובוחרים ערבים להשפיע על המדיניות של ממשלותיהם פחותה מזו של מפלגות שמייצגות את יתר האזרחים.
אני מלא התפעלות והערכה על המוטיבציה ועל היכולות שאתם מפגינים – על האומץ שלכם לדעת. אני מבקש שתחלקו את הכלים שלכם עם כל החברות והחברים שלכם לספסל הלימודים, ערבים כיהודים, ואני מצפה לראות אתכם.ן כאן שוב בשנה הבאה, בין כזוכים ובין כחברים וכמעודדים.
דברים בטקס סטודנטים מצטיינים מהחברה הערבית, הפקולטה למשפטים בר-אילן,
מאת פרופ' אורי אהרונסון